חקירות ימיות באיי הקריביים

חופים זהובים, ים כחול, בחורות בביקיני… זהו לפחות הדמוי העולה מהפרסומים המפתים לבלות שם את החופשה הבאה.

גם חוקר פרטי הוא בן-אדם (כך לפחות אני מקווה…) וגם הוא רוצה לא רק לעבוד, גם להנות.

כך יצא שהחוקר הפרטי שכותב שורות אלה, ביקר שלוש פעמים באיים הקריביים, אף פעם לא רק לחופשה, תמיד למטרות חקירה פרטית.

חקירה ראשונה היתה בג'מייקה לפני עשרות שנים.

המטרה היתה לראות, אם הימאים של חברת ספנות מסוימת, אינם סוחרים בסחורות אותם הם גונבים מתוך המכולות שהאוניות מובילות מהמזרח הרחוק לארה"ב (באותם ימים אמצעי המיגון לא היו מפותחים במיוחד).

אניות המכולה היו פורקות את המכולות בג'מייקה ומשם הן המשיכו ליעדן באניות הזנה ("פידרים") לארה"ב.

החוקר הפרטי שכותב שורות אלה, בילה לשם כך שני לילות בנמל קינגסטון, בירת ג'מייקה, אדם לבן יחיד בים שחור, למרות שהוזהר טרם יציאתו לשם, כי הכנופיות המקומיות לא מהססות להשתמש במצ'טות, לאו דווקא לפילוס דרכם במטעי הבננות.

הייתי צעיר, ללא חת (היום הייתי מגדיר את זה כטפשות) וצפיתי בתהלוכות של ימאים היורדים מהאניות עם סחורה, שלאחר שהחוקר הפרטי עלה לאניות (כל אניה בנפרד, בהפרש של שבועיים אותן בילה בחקירה אחרת בלוס אנג'לס, אך על כך בפעם אחרת) התבררו כמכשירי אלקטרוניקה בידורית למיניהם, "יד שניה" אותה רכשו בכספם ואותה היו מוכרים לדילרים מקומיים בג'מייקה (ג'מייקה השתחררה אז משלטון סמי-קומינסטי, שגרם לארה"ב למשוך ידה ממנה, דבר שגרם להידרדרות כלכלית קיצונית, כך שלא היה לתושבים די כסף לרכוש סחורה חדשה, רק "יד שניה". זה אולי רמז למה קורה למדינה שתלויה כלכלית בסיוע אמריקני ומחליטה להמרות את פי ארה"ב).

אה, ומה עם התענוג? טוב, כדי לנחם את עצמי נסעתי לאוצ'ה ריוס ("8 נהרות") שם צולמה אורסולה אנדרס יוצאת מהמים בסרט של ג'יימס בונד. היה זה שנוי מרענן לעומת קינגסטון הבירה הלא אטרקטיבית.

פעם שנייה הגיע החוקר הפרטי כותב שורות אלה לג'מייקה כעבור 28 שנים.

הפעם המשימה היתה לחשוף רצף של גניבות מעשר אניות מכולה, שהובילו בשמים מאירופה לונצואלה, דרך ג'מאייקה.

הפעם כבר לא היה נמל אחד בקינגסטון, אלא מספר נמלים שהופעלו ע"י חברות שונות שהתחרו ביניהן על מתן שרות כנמל ללקוח (כדאי לאמץ את השיטה גם אצלנו).

לאחר חקירות פרטיות בשני נמלים כאלה, התברר לי בוודאות, שלא כאן קרו הגניבות.

נלווה אלי כל העת שמאי מקומי (חוקר פרטי מקומי לא היה בנמצא וגם לא היה בו צורך. את השמאי ניצלתי כנהג בעיקר, מה גם שמזמין החקירה הפרטית נשא בכל הוצאותיו, מהרגע שנחתתי בג'מייקה ועד לרגע שעזבתי את האי).

ומה עם הכיף? כפי שכבר כתבתי, גם לחוקר פרטי מגיעה קצת נחת.

ביום שבת, אספו אותי שני נציגי חב' הספנות ששכרו את שרותי, שאלו אותי אם אני אוהב לאכול דגים וכשעניתי בחיוב, נסעו לאחד החופים, לא הרחק מקינגסטון.

השניים היו לבושים "קז'ואל" – חולצות מנוקדות כמו בסרטי הפרסומת, מכנסיים שלושת רבעי ורק החוקר הפרטי כותב שורות אלה, היה לבוש כמו לחתונה (הכל יחסי כמובן….)

החוף היה בסגנון של שנות החמישים: מיטות שיזוף מעץ קשה, בלי מזרונים ושיירת חמורים שעברה שם, נראתה מתאימה לסרט ישן, כשמוכרי סברס עברו והכריזו על מרכולתם.

"מסעדת הדגים" התבררה כדוכן מתחת לסככת קש, אך הדגים עצמם היו שופרא דשופרא ואת הטעם, החוקר הפרטי שאכל אותם, זוכר עד היום.

האי הקריבי השלישי שמו מרגריטה והוא שייך לונצואלה, נמצא מרחק כחצי שעה טיסה מקרקאס.

לפני הנסיעה, החוקר הפרטי כותב שורות אלה נכנס לגוגל וחפש מידע על האי. בתמונות הכל נראה זוהר, כמו בפרסומות.

אך, ראשית היה צורך לבצע את החקירה הפרטית, לא כן?

לאחר חקירות מאומצות, מצא החוקר הפרטי שלא היו כל גניבות, הכל מבוים ומנהל המסוף אליו הגיעו המכולות עם הבשמים (כן, אותם בשמים אודותיהם חקר החוקר הפרטי בג'מייקה), ביים את כל הגניבות.

החוקר הפרטי לא הסס להטיח זאת בפניו של מנהל המסוף, שהיה למעשה שותפו של היבואן הרשמי, שממש לא התרגש מהטחת האשמה בפניו (כפי שאמור היה להגיב אדם חף מפשע).

פקקי התנועה הנוראיים באי, די הוציאו את החשק מהחוקר הפרטי לתייר באי, אולם נציג סוכן האניה, שהגיע במיוחד מקרקאס, שכנע אותו שכדאי לטייל.

מה אומר ומה אדברה? האיש שאל אותי אם הייתי מביא את אשתי וילדי לחופשה במקום. אני אמנם חוקר פרטי, אך דיפלומט קטן מאוד: התשובה היתה שלילית.

יש לציין כי בחקירה הפרטית הזו, חסכתי ללקוח כמליון וחצי דולר, שגימדו את חשבון שכר הטרחה שמשרד החקירות שלנו הגיש למזמין החקירה.