כשנופל האסימון…

עניינו של ספור זה באדריכל נוף, בעל חברה לעיצוב ופיתוח גנים, שלטענתו הפסיק לעבוד בשל מחלה שקפצה עליו לא עלינו.

חוקרנו בקר בבית האדריכל באחד מהישובים המטופחים ביותר בארץ.

בחניית הבית, חנה ג'יפ מפואר וחדיש.

בחקירתו בכיסוי, סיפר האיש כי הוא אדריכל נוף ובעל חברת גינון שעובד בכל הארץ.

הוא עשה גינות מפוארות בהרצליה פיתוח, כפר שמריהו, קיסריה – בקיצור אצל כל ה"היי סוסייטי".

הוא הוסיף שהוא כבר 15 שנה בתחום ואם אנו רוצים לראות עבודות שלו, אין צורך להתרוצץ במרחבי ישראל – הוא העלה זה לא מכבר אתר אינטרנט לאוויר ובו מוצגות עבודותיו.

הוא גם נכנס לתחום חדש לאחרונה – תכנון בריכות שחייה, פרגולות, דקים וכיו"ב.

הוא עצמו מעסיק פועלים, אך כל הזמן נמצא בשטח איתם ומפקח על העבודות כי "בלי זה אי אפשר", ציין.

בתשובה לשאלה נוספת, אגב ספור הכיסוי, אמר שהוא בריא לגמרי, אין לו משרד והבית הוא גם המשרד שלו.

בתום השיחה, לא הסס האיש להציע לחוקרנו להפנות אליו לקוחות תמורת עמלה של 20% מכל עבודה שיפנה אליו.

כדי להמחיש את הפתיון ציין האיש, כי הוא עושה כיום עבודות בסדר גודל של החל מ-50 אלף ₪ ועד 700 אלף ₪!

העברנו את הממצאים לחברת הבטוח, שבקשו מאיתנו לחזור לאדריכל הגנים, לומר לו שיש לנו פרויקט גדול בקיסריה והוא מתבקש לסור איתנו למקום כדי לראותו ולהגיש הצעה בהתאם.

כששבנו אליו כעבור כחודש, התהפך האדריכל ונכר היה כי ירד לו האסימון. הוא החל לגמגם שהחל להרגיש לא טוב לאחרונה, הוא צמצם את פעילותו ובשלב זה לא יוכל לבוא איתנו לקיסריה.

מה לעשות – האויב של הטוב זה המצוין: במקום להזמין אצלנו מעקב אחר התובע, חב' הבטוח רצתה לחסוך כסף, חיסכון שלא עלה יפה.

לבסוף, חב' הבטוח הגיעה עם התובע לפשרה שלדעתנו היתה גבוהה בהרבה ממחיר מעקב אלטרנטיבי, שהיה מוריד את התביעה לאפס.